עמר נ' לבטוח בע"מ ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים מיום 7.6.10.

לטענת התובע באותו מועד עצר רכבו לפני מעבר חציה. הנתבעת 2 הגיעה מאחוריו ופגעה בחלקו האחורי של רכבו והדפה אותו אל הרכב שלפניו.

כתוצאה מהתאונה ניזוק רכב התובע הן בחלקו הקדמי והן בחלקו האחורי.

התובע הגיש חוות דעת לפיה הוערך הנזק בחלק הקדמי בסך של 8,514 ₪ ובחלק האחורי בסך של 1,040 ₪.

עוד עתר התובע לפסוק לו את שכר טרחת השמאי בו נשא בסך של 1,100 ₪.

לדבריו, הנתבעת איננה מכחישה את עצם קרות התאונה וסך של 1,440 ₪ כבר שולם וזאת בגין חלק הנזקים אך יש לחייבה לסלק את יתרתם.

הנתבעת מצידה משיבה לתובע כי אכן פגעה ברכבו מאחור אך זאת מבלי שהדפה אותו קדימה ומבלי שנגרם נזק של ממש למי מכלי הרכב.

בחקירתה אף הוסיפה וטענה כי לא התובע הוא שנהג ברכב אלא אחיו כאשר הוא עצמו הגיע למקום רק לאחר התאונה.

עוד טענה הנתבעת כי היא עצמה נהגה במהירות נמוכה והנזקים הקלים שברכבה מעידים כי לא גרמה אלא לנזק מינורי ולא כנטען בתביעה.

לאחר ששמעתי את הנהגים, שוכנעתי לדחות את התביעה ואנמק.

אין מחלוקת בדבר הנזק שנגרם בחלקו האחורי של רכב התובע. הנתבעים כבר פרעו את הנזק הנ"ל זה מכבר.

הנטל להוכיח את התביעה, גם באשר לנזקים בחלקו הקדמי של הרכב מוטל על התובע.

אף שיכול היה, הרי שהתובע לא עשה דבר על מנת להרים נטל זה.

בחקירתו הנגדית השיב התובע לנתבעת כי אחיו היה עימו בזמן התאונה, אף על פי כן, לא ביקש לזמנו ליתן עדות בהליך זה.

כך גם לא ביקש לזמן את בעל הרכב הראשון בשיירה אשר לטענתו נהדף אל רכבו.

אי זימונם של עדים אלה יש לזקוף לחובתו  של התובע.

זאת ועוד עיון בתמונות הנזק שהציגה הנתבעת תומך אף הוא בגרסתה.

מהתמונות נ/1 עולה כי הנזק ברכבה אינו משמעותי. מדובר בפגיעה קלה בחלק הקדמי באזור לוחית הרישוי.

נזק זה אינו עולה בקנה אחד עם תיאור התאונה הנטען ע"י התובע לאף לא תואם את תוצאותיה.